בג"צ 764/87

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה הקוראת תיגר על יישום משטר תכנון בייצור ושיווק ביצי מאכל בישראל. משטר זה, המושרש במספר חוקים וצווים, נועד להגן על היצרנים (המגדלים) והצרכנים מפני ההשלכות הכלכליות של עודף היצע ביצים וקריסת המחירים כתוצאה מכך. היא משיגה זאת באמצעות קביעת מכסות ייצור לכל מגדל, קביעת מחיר מקסימום לצרכנים ומתן סובסידיה למגדלים לכיסוי הפער בין מחיר המקסימום למחיר העלות. בעתירה נטען כי המשיבים – שרי החקלאות, האוצר והמסחר והתעשייה, יחד עם המועצה לתעשיית הלולים – לא עמדו בהתחייבות ממשלתית למתן סובסידיה חודשית שתפצה על ההפרש בין המחיר המרבי למחיר העלות. הם גם דרשו לבטל את הפיקוח על המחירים המקסימליים. העותרים טענו כי החריגה ממשטר התכנון גרמה הפסדים משמעותיים למגדלים, שכן המחיר המרבי נקבע מתחת למחיר העלות, והסבסוד שניתן היה לקוי. עם זאת, בג"ץ פסק נגד העותרים. היא הכירה במורכבות התכנון במגזר החקלאי והכירה בכך שמשטר התכנון, אף שהוא חורג ממטרותיו המקוריות, הכרחי כדי למנוע קריסה של הענף. בית המשפט מצא כי מעשיהם של המשיבים התבססו על שיקולים ענייניים ולא היוו הפרה של הבטחה שלטונית. נחה דעתה, כי המשיבים עושים מאמצים לפקח ולשלוט בענף, במטרה לקיים את משטר התכנון. יש לציין כי השופט ח' אריאל, אף שהסכים עם פסק הדין, הביע אהדה לעמדת העותרים והכיר בקושי לכפות עליהם למכור את תוצרתם במחירי הפסד. עם זאת, רוב השופטים סברו כי התערבות במדיניות הנוכחית אינה ראויה, שכן היא נועדה למנוע את קריסת הענף כולו. העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם הוצאות חלקיות למשיבים.