ע"ע 454/08

תקציר

הערעורים בפני בית המשפט עוסקים בעיקר בשאלות עובדתיות הנוגעות לשני פסקי דין שניתנו בתיק של הטרדה מינית לכאורה לפי החוק למניעת הטרדה מינית. הערעור הראשון הוגש על ידי עובדת נגד הממונה הישיר עליה, שלטענתה הטריד אותה מינית, ונגד חברת המעסיק שלה בגין אי תשלום זכויות שונות הקשורות להעסקתה. הערעור השני הוגש על ידי הממונה, תוך שהוא חולק על קביעת בית הדין האזורי כי התנהגותו כלפי העובדת מהווה הטרדה מינית. העובד החל לעבוד בחברה בשנת 1999 ובהמשך נעזר בממונה לעבור לאזור אחר, מה שיצר ביניהם היכרות קרובה. העובדת טענה כי הממונה הציע לה שוב ושוב להיות חברתו, ולאחר שסירבה החל להטריד אותה ולהרחיק אותה בעבודה. בית הדין המחוזי קיבל את גרסת העובדת לאירועים, פסק לטובתה ופסק לה פיצוי בסך 15,000 ₪. עוד קבע בית המשפט כי התנהגות החברה כלפי העובדת הייתה כדין ודחה את טענותיה נגדה. הן העובד והן הממונה ערערו על פסק דין זה. בית המשפט פירט בהרחבה את המבחנים לקביעת הטרדה מינית והגיע למסקנה כי התנהגות הממונה אכן מהווה הטרדה מינית כהגדרתה בחוק. כמו כן, נמצא כי הממונה התנכלה לעובד לאחר שסירבה לקידומו, דבר העולה כדי התנכלות על פי החוק. עם זאת, בית הדין לא מצא כל פגם בהתנהלות החברה כלפי העובד. כתוצאה מכך, ערעורה של העובדת התקבל באופן חלקי, והיא הייתה זכאית לפיצוי נוסף של 10,000 ₪ מהממונה, מה שהביא את סך הפיצוי שלה ל-25,000 ₪. ערעורו של הממונה נדחה, והוא חויב לשלם הוצאות משפט בסך 3,500 שקל. גם ערעורה של העובדת נגד החברה נדחה, והיא לא נדרשה לשלם את הוצאות החברה.