ת"א 36482-04-18

תקציר

התובעים, המתגוררים בצמוד למקרקעי הנתבעת, טענו כי עסקי התיירות והבילוי של הנתבעת גרמו למטרדים והפרו חובות סטטוטוריות לפי חוק התכנון והבניה, ואף בכל הנוגע לרישוי עסקים, דבר שהוריד משמעותית את ערך דירתם. הם ביקשו צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבע להפעיל צימרים שלא כדין, צו הריסה לקומה הנוספת בבניין העסק, פיצוי בסך 350 אלף שקל בגין עוגמת נפש והוצאת ידו של הנאשם מחלקתם. הנאשם לא חלק על חריגות הבנייה בגינן הורשע בפלילים, אך טען כי הרס 90% מהן. בית המשפט מצא כי התובעים לא הוכיחו את קיומם של מטרדים שכן לא הביאו ראיות מספיקות. עם זאת, הוכח כי הנתבע הפר חובות סטטוטוריות לפי חוק התכנון והבניה בכך שעשה שימוש מופרז ברכושו, דבר שגרם אי נוחות לתובעים. לפיכך ניתן צו מניעה האוסר על שימוש שלא למגורים בקומה הנוספת. כמו כן פסק בית המשפט לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 8,000 ₪ והורה לנתבעת לשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 7,500 ₪. יתר בקשותיהם של התובעים נדחו מחוסר ראיות או הצדקה. אין בהחלטה זו כדי להכשיר הפעלת עסק הטעון רישיון ללא רישיון; היא רק דוחה את טענות התובעים על בסיס סוגיות פרוצדורליות ואופי אי הנוחות. יש לציין כי הנאשם כבר קיבל עונש האוסר על שימוש במבנים הבלתי חוקיים ומורה על הריסתם בהליך פלילי.