ע"מ 3467-04-10

תקציר

בעל בית אבות ערער על ההחלטה לחייב אותם במס עסקה בסך של כ-55,000 ש"ח לשנים 2007-2008, כולל ריבית רעיונית על האשראי שהעמידו דיירי בית האבות. הדיירים הפקידו סכום מסוים עם כניסתם לבית, שיישחק בשיעור מסוים בכל שנה ויוחזר עם עזיבתם, יחד עם תשלום חודשי עבור שירותי דיור, שעבורו שילם בית האבות מע"מ. בית האבות טען כי אין לחייב את הפיקדונות במע"מ, והפנה לפסק דין אלישע, שביטל פסיקה קודמת (מגדל הזהב) בנושא. עוד טענו כי פיקדונות התושבים היוו עסקה אקראית, וכי יש להכיר בריבית הרעיונית המשולמת כמס תשומות רעיוני. המשיב טען כי פסק דין מגדל הזהב עודנו תקף, וכי פסק דין אלישע עסק במס הכנסה ולא במע"מ, ולכן אינו חל. יתר על כן, פיקדונות התושבים לא יכלו להיחשב כעסקה אקראית, ומס תשומות רעיוני לא היה אפשרי, שכן לא שולם מס. מאחר שחבותו של בית האבות בתשלום מע"מ נבעה מהמחיר הכולל של העסקה, לרבות הפיקדונות, ולא היה קיים מס תשומות, נדחה הערעור, ובית האבות חויב בכיסוי הוצאותיו של המשיב בסך 10,000 ₪, בתוספת ריבית.