ס"ע 8767-11-15

תקציר

התובעת, מורה שפרשה ממשרד החינוך הנתבע חמש שנים לפני המשפט, תבעה גמול לימודים בחישובי הגמלה שלה ממועד הפרישה ואילך, וביקשה לשנות את מקדם העבודה שלה. לטענתה, הנתבע הפר את זכותה לאוטונומיה בכך שלא אפשר לה לבחור את תפקידה, פעל בחוסר תום לב והסתיר ממנה מידע, מה שהוביל אותה להחליט על פרישה. התובעת תבעה גם פיצוי בגין תלושי שכר לא תקינים לפי חוק הגנת השכר. השופטים דחו את טענות התובע מכל הבחינות. הם קבעו כי הנתבעת לא פעלה בחוסר תום לב כלפי התובעת, לא פגעה בזכותה לאוטונומיה, ובקשת התובעת לפרישה מוקדמת הייתה מרצון ולא הייתה קשורה להחלטות הנתבעת או להתנהלותה. התובעת לא הוכיחה כי עבדה כמחנכת כיתה בשנת הלימודים שקדמה לפרישתה, ולכן לא הייתה זכאית לגמול חינוך. זאת ועוד, התובעת לא הוכיחה "טעויות" כלשהן בחישוב מקדמי העבודה שלה, וגם תביעתה לפי חוק הגנת השכר נדחתה מאחר שלא הוכיחה כל נזק או חוסר תום לב מצד הנתבעת. השופטים מתחו ביקורת על התנהלותה של התובעת לאורך המשפט, וציינו עיכובים מיותרים, שינויים בטענותיה והיעדר ראיות שיתמכו בטיעוניה. כתוצאה מכך, חויב התובע לשלם לנתבע את הוצאותיו ושכר טרחתו בסך 20,000 ₪ ו-5,000 ₪ לקופת המדינה, בתוך 30 יום.