ת"א 13973-02-14

תקציר

התובעת, חברה המנהלת ומפיצה תוכן דיגיטלי, הגישה תביעה כספית בסכום העולה על 15.5 מיליון שקל נגד חברה המפעילה ערוץ אופנה ונגד אחד מבעלי מניותיה. לאחר הגשת התביעה, ביקשה התובעת לצרף נתבעת נוספת, IBC Global Media Service Ltd., בטענה כי גילתה שהנתבעים פועלים באמצעות חברה זו, העוסקת בעניינים הנזכרים בתביעה. עוד טענה התובעת כי IBC פעלה כנציגה המוסמכת של הנתבעים וקיימה קשר עסקי ישיר עם התובעת. הנתבעים התנגדו לבקשה, בטענה כי IBC אינה קשורה לחברות הנקובות בתביעת התובעת וכי הבקשה לא תסייע לבית המשפט להגיע לפסיקה יעילה ומלאה. עוד נטען כי התביעה, כפי שהוגשה במקור, אינה מפרטת עובדות כלשהן המהוות עילת תביעה נגד IBC, ובכלל זה תידרש ראיה שונה ואולי אף תעכב את ההליך. בית המשפט קבע כי נוכחותה של IBC אינה נחוצה לצורך הכרעה אפקטיבית ומלאה בשאלות שהועלו בתביעה. התביעה המקורית התמקדה בהפרות לכאורה של הסכם מסגרת והסכם פשרה, ו-IBC לא הייתה צד להסכמים אלה. טענות התובעת כי IBC פעלה כשלוחה של הנתבעים לא הפכו אותה לצד להתקשרויות החוזיות המוזכרות בתביעה. יתר על כן, הנתבעים הצהירו במפורש כי הם עומדים מאחורי כל פעולה שבוצעה על ידי IBC, ובכך הסירו כל צורך לצרף את IBC לתביעה למטרה זו. עוד ציין בית המשפט כי נראה כי הבקשה נבעה מרצונה של התובעת לעקל כספים מ-IBC, שלא היוותה סיבה חוקית להפוך אותה לנתבעת. סיכומו של דבר, הבקשה לצרף את IBC כנתבעת נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי הדבר לא יתרום באופן משמעותי לבירור השאלות שבמחלוקת ועלול לגרום לסרבול פרוצדורלי ולעיכובים. הצדדים התבקשו למסור עדכון על מועד פגישת הגישור בתוך שבעה ימים, וההחלטה הוצגה להם על ידי המזכירות.