ע"א 1128/19

תקציר

במקרה זה, דחה בית המשפט בקשה לעכב מכירת דירה הכרוכה בהליך פשיטת רגל. הנאמן טען כי המבקשת ניסתה שוב ושוב לעכב את ההליכים, גם לאחר שערעוריה הקודמים נדחו. המבקשת לא שיתפה פעולה, מה שגרם לעלויות נוספות ולאמצעי ביטחון נוספים לקרן פשיטת הרגל בשל ניסיונותיה להשתלט מחדש על הדירה. בית המשפט מצא כי למבקש היו הזדמנויות מרובות לפתור את הבעיה על ידי תשלום מחצית מערך הדירה לקרן פשיטת הרגל, אך לא פעל על פיהן. הנאמן, בתמיכת כונס הנכסים הרשמי, טען כי מעשיו של המבקש נעשו בחוסר תום לב, במטרה להאריך את ההליך ולא לפתור אותו. בית המשפט ציין כי המשך ניסיונותיו של המבקש משקף טענות קודמות שנדחו ועולה כדי ניצול לרעה של הליכים משפטיים. יתר על כן, בית המשפט הדגיש את חשיבות ההגינות והצדק, והגיע למסקנה כי המבקשת לא הוכיחה פוטנציאל משמעותי להצלחה בערעור או כיצד מאזן הנוחות נוטה לה. בית המשפט הכיר בכך שהפינוי כבר התרחש וציין פסקי דין קודמים שאפשרו פתרון הוגן, שהבטיח כי המבקשת תקבל מחצית מתמורת המכירה עבור הזכויות הקנייניות הנטענות של ילדיה. בסופו של דבר, בית המשפט החליט לדחות את הבקשה, וקבע כי אין בה די כדי לשנות את המסקנות המוקדמות, במיוחד לאור משך הזמן הממושך וההזדמנויות המרובות שהוחמצו בהליכי פשיטת הרגל. הבקשה נדחתה מבלי שנגרמו למבקש הוצאות נוספות.