ת"א 1860-07-10

תקציר

התובע, מר דניאל מור יוסף, תבע את הנתבעים לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לאחר שנפגעו בתאונת דרכים. הנתבעים הודו בחובתם לפצות את התובע והנושא היחיד שהיה במחלוקת היה גובה הפיצויים. בית המשפט מינה ארבעה מומחים רפואיים להערכת נכותו של התובע. המומחים מצאו כי התובע סבל מנכויות בתחום האורתופדי, הנוירולוגי, הפסיכיאטרי ורופא אף אוזן גרון עקב התאונה. בית המשפט קבע כי נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה היא בשיעור של 36%. בית המשפט בחן גם את נכותו התפקודית של התובע ומצא אותה זהה לנכותו הרפואית, למרות טענותיו לנכות תפקודית מלאה. בית המשפט מצא את עדותו של התובע מוגזמת ולא אמינה, וציין כי הוא לא עשה מאמץ אמיתי להקל על נזקיו על ידי מציאת עבודה לאחר התאונה. בית המשפט פסק לתובע את הפיצויים הבאים: 282,741 ₪ בגין הפסדי השתכרות בעבר, 468,045 ₪ בגין אובדן כושר השתכרות עתידי, 70,000 ₪ בגין הפסדי פנסיה, 30,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, 150,000 ₪ בגין סיוע מצדדים שלישיים או בני משפחה בעבר ובעתיד, 40,000 ₪ בגין הוצאות נסיעה בעבר ובעתיד. ו-70,435 ש"ח בגין נזק לא ממוני. סכומים אלה היו חייבים בניכויים בגין תשלומים תכופים ששילמו הנתבעים ותשלומים שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי, שגם אותם היה על הנתבעים להכין ולהגיש לבית המשפט. סך הפיצויים שנפסקו לתובע עמד על 1,111,221 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין, מע"מ ושכר טרחת עדים, כולם בהפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין.