ת"פ 18086-03-10

תקציר

הנאשם הואשם בהסעת תושב חוץ שלא כדין לפי סעיף 12א(ג1) לחוק הכניסה לישראל. במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם בכתב האישום המתוקן. הצדדים הסכימו לבקש תסקיר מבחן, שהמליץ על אי הרשעה ו-120 שעות עבודות שירות. התובע טען להרשעה עם רכיבי ענישה נוספים, ואילו ההגנה ביקשה אי הרשעה, בנימוק עברו הפלילי הנקי של הנאשם, היעדר תיקים נוספים שנפתחו נגדו ופוטנציאל הפגיעה בפרנסתו מהרשעה. השופט, לאחר ששקל את נסיבות המקרה ואת הדין החל, החליט שלא להרשיע את הנאשם. החלטה זו התבססה על מספר גורמים: היעדר הרשעות קודמות של הנאשם, היעדר עבירות קודמות מסוג זה, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, אורח חייו הנורמטיבי של הנאשם, הנזק הכלכלי הפוטנציאלי מהרשעה, הסיכון הנמוך להישנות המחלה וההערכה החיובית של שירות המבחן. בנוסף, השופט ציטט את הנחיית פרקליט המדינה 2.15, הממליצה להקל על עבריינים בפעם הראשונה במקרים אלה. במקום הרשעה, השופט הטיל צו שירות לתועלת הציבור למשך 120 שעות והתחייבות כספית בסך 15,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות נוספות לפי חוק הכניסה לישראל. השופט גם הזהיר את הנאשם מפני ההשלכות של אי ציות לצו. פסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים, ונמסר להם על זכותם לערער בתוך 45 יום.