ע"מ 35834-07-12

תקציר

המערערת, עמינח, ערערה על החלטת המשיבה לנכות מס במקור מהתשלומים ששילמה לסוחריה . הסוחרים נחשבו כמי שמספקים שירותי שיווק לעמינח ותוגמלו בשיטת תמרוץ לקוחות מבוססת נקודות. הסוחרים יכולים להחליף נקודות אלה לתשלומים במזומן או שווה ערך. עמינח טען כי יש לראות בתשלומים אלה הנחות מחיר ולא הכנסה, ולכן אין לנכות מס במקור. בית המשפט בחן את מהות התשלומים ומצא כי הם מהווים הכנסה כהגדרתה בפקודת מס הכנסה ובתקנות שבאו בעקבותיה. נפסק כי הסוחרים סיפקו שירותי קידום מכירות לעמינח ושיטת הנקודות הייתה אמצעי להבטחת מחויבותם לקידום מוצרי עמינח. מימושן של נקודות אלה כתשלום במזומן או שווה ערך לו נמצא כטובת הנאה הנובעת ממקור קבוע ולפיכך מהווה הכנסה לפי סעיף 2(10) לפקודה. כמו כן, עמד בית המשפט על תכליות דיני המס ומנגנון ניכוי המס במקור, תוך הדגשת תפקידם בייעול הליך הגבייה ובמניעת העלמות מס. נפסק כי עמינח, כמשלם, היה אחראי לניכוי מס במקור, דבר שתאם את כוונת המחוקק ואת הפסיקה. בדחותו את טענות עמינח, הגיע בית המשפט למסקנה כי התשלומים ששולמו לסוחרים אכן היו הכנסות וחייבים בניכוי מס במקור. משכך, נדחה הערעור, ועמינח חויב לשלם לעורך דינו של המשיב שכר טרחת והוצאות.