עפ"ג 67402-03-16

תקציר

פסק הדין המדובר עניינו בדחיית ערעור בתיק חילוט נשק. החלטת בית משפט קמא לדחות את חילוט הרובה ששימש לעבירת ציד ובמקום זאת להחזיר את הנשק לבעליו בכפוף לתנאים מסוימים, מתקבלת. דעת הרוב, אליה הצטרפו השופטים י' ליפשיץ וא' וינשטיין, גורסת כי לבית משפט קמא הייתה סמכות להאריך את פרק הזמן למילוי התנאים שהובילו להחזרת הרובה. לטענתם, ההחלטה הייתה סבירה, נוכח הצורך של המשיב להשיג את הרישיונות הנדרשים, וכי לבית המשפט הייתה סמכות לעשות כן על סמך מספר הוראות דין, ובהן סעיפים 87 לחוק העונשין ו-39 לפקודת סדר הדין הפלילי. השופט יוסף אלרון, נשיא בית המשפט, חולק על כך, וסבור כי יש לקבל את הערעור ולבטל את החלטת בית משפט קמא. לטענתו, בית משפט קמא נעדר סמכות לשנות את פסק דינו הראשוני, תוך שימת דגש על סופיות פסקי הדין ועקרון הוודאות המשפטית. לדברי השופט אלרון, ההחלטה בעניין הרובה הייתה החלטת חילוט מותנית, וסמכותו של בית המשפט להאריך את פרק הזמן לקבלת הרישיון לא חלה במקרה זה. כמו כן, הוא טוען כי חזקת התקינות המינהלית מיטיבה עם פעולות הרשויות וכי יש להתייחס לטענות המשיב בדבר קשיים בירוקרטיים בהוצאת רישיונות בהליכים מינהליים.