ב"ל 59955-05-18

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעה של פרופסור בכיר לרפואה עצמאי ששהה לילה בבית מלון בעת שהשתתף בכנס שארגנה חברת תרופות. הפרופסור החליק ונפל בחדר המלון בשעת לילה מאוחרת ולאחר מכן הגיש תביעה להכרה באירוע כתאונת עבודה. עם זאת, השופט פסק נגד הפרופסור. פסק הדין הכיר במעמדו של המרצה כעצמאי, והכיר בכך שהוא אינו נהנה מחזקת הסיבתיות המוקנית לשכירים. על פי פסק הדין, המרצה לא הביא ראיות מספיקות לכך שהאירוע התרחש במהלך עבודתו ובשל עבודתו, שהם שני התנאים הנדרשים לביסוס תאונת עבודה לפי סעיף 79 לחוק. השופטת התייחסה בהרחבה לפסקי דין קודמים כדי להתוות את המבחנים לקביעה האם תאונה שאירעה במהלך פעילות אגבית נחשבת לתאונת עבודה, תוך שימת דגש על הקשר הסביר בין הפעילות לעבודה. במקרה זה, פעילותו של הפרופסור לשהות בחדר מלון נחשבה כבעלת זיקה לעבודה, אך האירוע הספציפי של החלקה במקלחת נחשב לפעילות יומיומית שאינה קשורה לעבודה. השופטת התייחסה גם לעיתוי האירוע, שהתרחש לאחר סיום חלקו של המרצה בהכשרה, וחיזקה עוד יותר את ההנחה כי לא מדובר בפגיעה בעבודה. ככלל, נקבע בפסק הדין כי טענת המרצה לא התגברה על נטל ההוכחה המוגבר הנדרש לעצמאים, והביאה לדחיית התביעה ללא צו להוצאות.