ע"פ 7960-03-14

תקציר

ערעור זה מערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים להרשיע את המערער בעבירה על חוק עובדים זרים. המערער הואשם בהעסקת עובד זר ללא היתר, שהיא עבירה מינהלית. האירוע המדובר התרחש בחודש אוקטובר 2003, כאשר המערער היה בעל עסק להובלות. במהלך בדיקה שגרתית נמצא עובד זר בלתי מורשה עובד כסבל, לצד עובדי המערערת. הערעור התמקד בכמה סוגיות מרכזיות. ראשית, טען המערער כי חלפה תקופת ההתיישנות על העבירה, אך בית המשפט דחה טענה זו בהתבסס על חוק העבירות המינהליות, הרואה במועד הטלת הקנס את מועד העמדה לדין. שנית, המערער טען כי היה צריך להגן עליו מפני עשיית צדק בשל השיהוי בהגשת כתב האישום, אך בית המשפט מצא כי המערער ביקש להישפט ולא הוכיח כל נזק קונקרטי שנגרם כתוצאה מהשיהוי. בנוסף, ערער המערער על קבילותה של תעודת עובד ציבור כראייה, וקבע כי מחבר התעודה פרש לגמלאות לפני הגשת כתב האישום. בית המשפט חלק על כך, תוך שהוא מצטט את פקודת הראיות ופסיקה קודמת, שתמכו בעמדת המדינה כי התעודה קבילה. עוד טען המערער כי אשמתו לא הוכחה, ערער על חזקת ההעסקה וטען כי לא היה מודע לנוכחות העובד הזר. עם זאת, בית המשפט אישר את קביעת בית המשפט המחוזי כי המערער לא הפריך את החזקה וכי עדותו אינה אמינה. לבסוף, הערעור ביקש הקלה בעונש, שבית המשפט דחה אותה, בהתחשב בכך שהעונש שהוטל כבר היה מקל. בסיכומו של דבר, דחה בית המשפט את הערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין, ואישר את הרשעתו וגזר דינו של המערער. החלטה זו מהווה תזכורת להשלכות של העסקת עובדים זרים ללא אישור מתאים בישראל.