ת"צ 10012-09-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות על הסף את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. התביעה, שביקשה סעד הצהרתי וכספי, התבססה על גביית תשלומים שלא כדין על ידי העירייה המשיבה. המבקש טען כי העירייה גבתה שלא כדין קנסות בגין חניה בשטחים המיועדים לכלי רכב אוטומטיים. בית המשפט קבע כי על פי פסקי דין קודמים בעניין איגרא וטיומקין, התביעה אינה עומדת בדרישות לתביעה ייצוגית כמפורט בחוק תובענות ייצוגיות. באופן ספציפי, בית המשפט קבע כי התביעה אינה תביעה להשבת תשלומים, וכי הקנס אינו מהווה "תשלום חובה" כנדרש בחוק. זאת ועוד, הסעדים המבוקשים על ידי המבקשת - צו הצהרתי, צו מניעה ופיצוי כספי - לא התאימו לתביעה ייצוגית נגד רשות. פרשת איגרא, שעסקה בסוגיות דומות, קבעה תקדים לפיו תובענות ייצוגיות להשבת קנסות אינן ראויות, שכן הן מערבבות בין התחום הפלילי למישור האזרחי, ובית המשפט מצא כי פסיקה זו חלה על המקרה הנוכחי. לבסוף, קבע בית המשפט כי תקדימים משפטיים חלים בדרך כלל בדיעבד, והמבקש לא סיפק כל סיבה לבית המשפט לסטות מכלל זה. משכך, נדחתה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, והמבקש חויב בהוצאות המשיב.