ת"א 1130/01

תקציר

התובעים, יהושע ועליזה מור, תבעו את הנתבעת, שרה גרסון, בגין אי קיום חוזה מקרקעין, וביקשו לאכוף את החוזה ולקבל את הפיצוי המוסכם בגין הפרתו. על פי החוזה, שנחתם בשנת 1994, התובעים היו אמורים לרכוש דירה וחניה מהנתבעת. התובעים טענו כי נמכרה להם חניה מקורה אך קיבלה חניה לא מקורה, וכי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה על פי החוזה, לרבות סילוק המשכנתאות במועד, העברת הבעלות בדירה ומתן האישורים הנדרשים. הנתבעת טענה כי התובעים לא שילמו את מלוא מחיר הרכישה, וכי מקום החניה שייך לה. בית המשפט בחן את הראיות ופסק לטובת התובעים בנוגע לבעלות על החניה המקורה, תוך שהוא מציין כי טענת הנתבע היא ככל הנראה המצאה חדשה. בית המשפט גם הסכים כי הנתבעת הפרה את החוזה בכך שלא סילקה את המשכנתאות במועד. עם זאת, השופט ציין כי שני הצדדים הפרו את החוזה המקורי, ובשנת 1997 נחתם הסכם נוסף ליישוב סכסוכים אלה. בהסכם הנוסף צוין כי שני הצדדים ויתרו על זכותם לתבוע פיצוי מוסכם בגין ההפרות הקודמות. למרות שהתובעים ביטלו הסכם זה בשל הפרות נוספות של הנתבעת, בית המשפט קבע כי הביטול מחייה את הוראות ההסכם בדבר סעדים, ולא את הוראות החוזה המקורי. לפיכך, זכאים התובעים לסעדים המפורטים בהסכם הנוסף, ועל הנתבע להמציא את האישורים והמסמכים הדרושים להעברת הבעלות בדירה בתוך 30 יום, ולשלם לתובעים פיצוי בסך 1,000 דולר. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.