דב"ע נד/243 - 3

תקציר

העובדת, שפוטרה מעבודתה כמהנדסת שירות למכשירי רפואה גרעינית, ערערה על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בנוגע לתנאי העסקתה ושכרם. העובד טען כי שכרו כולל רכב חברה וכי התשלום החודשי עבור אחזקת רכבו האישי הוא חלק משכרו הרגיל. הם גם תבעו פיצוי על פיטורים שלא כדין, וכן פיצוי הלנה על איחור בתשלום פיצויי פיטורים. בית הדין המחוזי דחה את התביעה, אך בית הדין הארצי לערעורים קיבל אותה. נפסק כי השימוש שעשה העובד ברכב החברה לצרכיו האישיים, בידיעת החברה, גרם לכך שתשלום האחזקה היה חלק משכרו. לפיכך, העובד היה זכאי לפיצוי בגין אי תשלום לקופת הגמל על ידי המעסיק, המחושב לפי 2,511 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, נמצא כי המעסיק הפר את חוזה העבודה בכך שלא מילא אחר הליכי הפיטורים המשמעתיים המפורטים בהסכמים הקיבוציים הרלוונטיים. על כך נפסק לעובד 1948.48 ש"ח כפיצוי. לבסוף, בית הדין קבע כי המעסיק עשה מאמצים מספיקים לשלם לעובד את פיצויי הפיטורים שלו, והפחית את פיצויי הלנה ל-500 שקל. בסופו של דבר, הערעור התקבל, והמעסיק חויב לשלם את הוצאות העובד בשתי הערכאות, בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.