בג"צ 1930/94

תקציר

פסק הדין דוחה את עתירת המשיבים, שטענו כי יש לדחות את התחייבותם לשרת בצה"ל למען הצדק כאמור בסעיף 15(ג) לחוק היסוד. רוב המשיבים שירתו ככתבים ועורכים בעיתון הצבאי *במחנה* במקום לשרת בצה"ל כמו שאר המגויסים. שלטונות הצבא ציינו כי המשיבים חתמו על הסדר זה מרצונם החופשי וקיבלו הטבות, לרבות הכשרה עיתונאית. השופטים קבעו כי התחייבות המשיבים לשירות צבאי נוסף ניתנה במסגרת שירות החובה שלהם וכי על רשויות הצבא לנהוג בהגינות בהפעלת שיקול דעתן. בעוד שלצבא יש צרכים וזכויות משלו לתכנן כוח אדם, אל לו להשתמש יתר על המידה בכוחו כדי לחייב חיילים לשרת תקופות נוספות של שירות חובה. השופטים מתחו ביקורת על ניסיונו לכאורה של הצבא לנצל את הדרישה למקצועות צבאיים מסוימים כדי להאריך את שירותם של המגויסים. עם זאת, מאחר שהמשיבים כבר קיבלו את הטבות ההסדר והגיעו לבית המשפט מאוחר מדי, עתירתם נדחתה. השופט חשין וסגנו ברק הסכימו עם ההחלטה, ואילו השופט בך השאיר את הדיון בסמכויות הצבא לתיק אחר.