ע"פ 3165/97

תקציר

המערער, מפקח עבודות קבלן בבתי זיקוק בחיפה, הורשע בשתי עבירות של קבלת שוחד מקבלנים שבפיקוחו ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל, ארבעה חודשי עבודות שירות ושמונה חודשי מאסר על תנאי, לצד קנס של 10,000 ₪ על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה. במוקד התיק עמדו שני שיקים בסך 2,000 ₪ שקיבל המערער מהקבלנים יהושע בן ששון ואריה איגר, אשר הופקדו בחשבונו, וכן תלוש רכישה בסך 100 ₪ מבן ששון ששימש את המערער לרכישת קומקום חשמלי למשרדו. המערער טען כי השיקים ניתנו בתמורה לדולרים שמכר לקבלנים, עבודה צדדית שהייתה לו בנוסף לעבודתו בבתי הזיקוק. עם זאת, בית משפט קמא מצא כי המערערת מכרה את הדולרים ברווח של 10% ביחס לשער הבנק, וכי המוטיבציה של הקבלנים לרכוש את הדולרים במחיר "מופקע" הייתה להשפיע על הפיקוח של המערערת על עבודתם. יסוד השוחד נקבע אף הוא, שכן בית המשפט הסיק כי המערער היה מודע לכך שההטבות שקיבל קשורות לתפקידו. באשר לפרשת איגר, מצא בית המשפט אמינות בעדותו של איגר לפיה השיק נועד לשמש הלוואה למרות כמה סתירות, וכי המערער ידע שמדובר בשוחד. בית המשפט דחה גם את טענת המערער כי שימוש בתלוש הרכישה לרכישת קומקום חשמלי למשרדו שולל את אישום השוחד. בערעור לבית המשפט העליון הציע השופט גולדברג לדחות את הערעור, עמדה המוסכמת על הנשיאים ברק ושטרסברג-כהן, ולהותיר את ההרשעה וגזר הדין על כנם.