עמ"ש 23891-07-19

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על בעלות בחנות בין המערערים, שהם יורשי המנוח, לבין המשיב, י'. על פי העובדות שנקבעו על ידי בית משפט קמא, י' הסכימה למכור את זכויות הדיירות המוגנת בחנות למנוחה, אך לא העבירה את הזכויות על שמה. במקום זאת, הטעה י' את עמידר (הארגון המנהל את החנות) להאמין כי עדיין עומדת לו זכות הדיירות המוגנת ורכש לעצמו את זכות הבעלות. בית משפט קמא פסק לטובת המערערים אך רק הורה לי' להשיב את השקעותיו של המנוח, מה שהוביל את המערערים לערער על ההחלטה. ערכאת הערעור הסכימה עם המערערים כי על י' מוטלת חובה להעביר את זכות הבעלות אליהם. עם זאת, בית המשפט גם קבע כי על המערערים להשיב ל-י' את הכספים ששילם עבור זכות הבעלות, בצירוף ריבית והצמדה. מכאן, שפסק הדין הסופי הוא כי המערערים זכאים לזכויות הבעלות בחנות, אך עליהם לפצות את י' בסכום ששילם, בתוספת ההוצאות. בית המשפט אף הורה לי' לשאת בהוצאות המשפט של המערערים ובשכר טרחת עורך דין, והמזכירות הונחתה להשיב את הערבות שהופקדה על ידי המערערים, יחד עם פירותיה, לבא כוח המערערים.