עמ"ת 937-06-14

תקציר

המערער הואשם בחמש עבירות, בהן סחיטה באיומים, קבלת נכסים שהושגו בפשע וגניבה. האישומים נבעו מניסיונותיו לכאורה של המערער להפחיד מספר אנשים כדי שישכרו את חברת השמירה שניהל. כתב האישום מפרט שלוש שיחות מאיימות שבוצעו מאותו מספר מנוי, שלא היה מספר הטלפון האמיתי של המתקשר, שהשתמש באפשרות התחפשות. מחומרי החקירה עולה כי השיחות המאיימות בוצעו ממספר מנוי 052-2048068, שלטענת התביעה היה טלפון ששימש את המערער. בית המשפט מצא ראיות לכאורה לכל האישומים, וציין כי ראיות נסיבתיות יכולות להיות חזקות מספיק כדי להצדיק מעצר. הראיות הצביעו על מעורבותו של המערער באיומים, אם כי חלקם היו חלשים יחסית. האיומים הצביעו על סכנה כללית המצדיקה מעצר, אם כי בית המשפט הכיר בכך שיש לשקול חלופת מעצר. חלופה זו הייתה מקטינה באופן סביר את הסכנה, ולמערער לא היה עבר פלילי. הערעור על החלטת בית משפט קמא נדחה, והמערער יישאר במעצר עד להכרעתו הסופית של בית משפט קמא בעניין.