ע"א 19975-12-11

תקציר

שני ערעורים אלה נובעים מסכסוך כספי בין עיריית צפת, המשמשת כממונה על העבודות להקמת חוות סוסים בבית הספר מפתן, לבין החברה לפיתוח הקרקעות, הקבלנית הקבלנית. לאחר שהחברה לא קיבלה את מלוא התמורה עבור עבודתה, היא תבעה את העירייה על יתרת הסכום. בעוד העירייה מודה כי עבודת החברה לא תוגמלה, היא טוענת כי אחריותה מוגבלת ל-250 אלף שקל כפי שהוסכם על שני הצדדים. העירייה טוענת כי היא אינה אחראית לתשלום יתרת הסכום שהייתה אמורה להיות מכוסה על ידי צדדים שלישיים. בית המשפט קמא פסק לטובת החברה, וקבע כי העירייה הפרה את התחייבותה החוזית בכך שלא השיגה את התקציב הדרוש לפרויקט. לפיכך, על העירייה לפצות את החברה בגין עבודתה, בסך 528,131 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף, בית המשפט הורה לעירייה לשלם 50,292 שקל עבור כלי הסרק של החברה, וכן הפרשי ריבית והצמדה למדד תשומות הבנייה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. שני הצדדים ערערו על פסק הדין. העירייה טענה כי בית המשפט קמא התעלם מראיות מכריעות ושגה בכך שהטיל עליה את מלוא האחריות. בינתיים, החברה טענה כי היה צריך לזכות בסכום גבוה יותר עבור "מילוי מדורג כולל פיזור". בפסק הדין דחה בית המשפט את ערעור העירייה, ולא מצא עילה להתערב במסקנתו של בית משפט קמא כי הפרה את חובתה. כמו כן, ערעור החברה התקבל בחלקו בנוגע לחישוב עליית המחירים, וכתוצאה מכך תוקן סכום התשלום בסך 468,321 שקל. כמו כן נפסקו לחברה 6,000 שקלים שכר טרחת עורך דין מהעירייה.