ת"א 60794-05-18

תקציר

פסק הדין מקבל את תביעת הפינוי של מינהל מקרקעי ישראל כנגד הנתבעים, המחזיקים בקרקע מזה עשרות שנים מבלי להסדיר את מעמדם. הבעלות על הקרקע על ידי הרשות לפיתוח מקרקעי ישראל מוכחת והנתבעים לא הצליחו לספק הוכחות משפטיות להחזקתם בקרקע. טענות ההתיישנות והשיהוי של הנתבעים נדחות מאחר שבית המשפט מצא כי החזקת הנתבעים במקרקעין החלה בשנת 1949 ולא לפני כן, ולכן לא עמדה בתנאים הנדרשים. גם הטענה כי רשות החזקה במקרקעין שניתנה לנתבעים היא בלתי חוזרת נדחית, שכן מהראיות עולה כי כוונת הצדדים הייתה להסדיר את מעמדם של הנתבעים באמצעות הסכם חכירה. הנתבעים גם לא הצליחו להוכיח את היקף השקעותיהם ואת גובה הפיצוי הפוטנציאלי. מינהל מקרקעי ישראל נדרש לפנות את הנתבעים בתוך 12 חודשים מיום מתן פסק הדין. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ולא ניתן צו להוצאות.