ע"א 384/61

תקציר

המדינה ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, שקיבל את טענת המשיב כי היא ידועה בציבור של אריה שיף והתגוררה עמו בעת מותו. המדינה טענה כי המונח "ידועה בציבור" הוא דו-משמעי ויש לפרשו כמחריג אישה שהייתה נשואה לגבר אחר. לטענתם, הכרה במשיבה כאשתו של שיף תחתור תחת עקרונות מוסריים ותעמוד בסתירה לחוק הביגמיה. עם זאת, בית המשפט קבע כי המונח "ידועה בציבור" מתייחס לאישה שניהלה חיי רווק עם גבר ואינה תלויה במצבה המשפחתי. הודגש כי החוק הישראלי אינו מכיר בנישואין בלתי רשמיים כשווי ערך לנישואין רשמיים, וכי הכנסת לא התכוונה ליצור מעמד ביניים של נשים מעין נשואות. בפסק הדין נקבע כי חוקים המעניקים זכויות לנשים ידועות בציבור אינם משנים את מעמדם המשפטי וחלים רק על הזכויות הספציפיות שהוזכרו. כמו כן, בית המשפט הסביר כי כוונת המחוקק בהכירו בידועות בציבור הייתה להגן על זכויותיהן של נשים שתרמו למשק הבית ואיבדו את פרנסתן. השופטים הסכימו כי המשיבה אכן הייתה אשתו הידועה בציבור של שיף והתגוררה עמו במותו, ועל כן פסק דינו של בית המשפט המחוזי היה מוצדק. הם הדגישו כי הדין האישי החל על כל אדם קובע את מצבו המשפחתי, ואין בחוק לסתור או לשנות זאת. בנוסף, השופטים העריכו את טיעוניו השנונים והתמציתיים של הפרקליט, והכירו בכך שסיוע כזה אינו זמין בדרך כלל לבית המשפט. הערעור נדחה, והמדינה חויבה לשלם למשיב הוצאות בגין שתי הערכאות, בסך 500 ל"י.