ע"א 10702/05

תקציר

המשיבים מתנגדים לבקשת המבקשים לעכב את הליכי הפינוי מדירתם. המשיבים טוענים כי סיכויי הצלחת ערעורם של המבקשים נמוכים ביותר, שכן פסק הדין המקורי התבסס על ממצאים עובדתיים וראיות. יתר על כן, המשיבים סבורים כי כל עיכוב נוסף בביצוע הפינוי יגרום להם נזק מוגבר. בהתחשב בטענות שהוצגו, בית המשפט מסכים עם המשיבים ומחליט לדחות את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע. בית המשפט מציין כי ביצוע מיידי של פסק דין הוא הכלל, וערעור אינו מעכב הליך זה באופן אוטומטי. כדי להצדיק שיהוי, ערעור צריך לעמוד בשני מבחנים: ראשית, יש להראות כי לערעור סיכויי הצלחה, ושנית, על בית המשפט לבחון את מאזן הנוחות של שני הצדדים. במקרה זה, בית המשפט מוצא כי סיכויי הערעור של המבקשים קלושים, שכן הוא מתייחס לממצאים עובדתיים ולקביעות מהימנות של הערכאה הנמוכה יותר, שקשה לשנותן בערעור. בנוסף, שיהוי המבקשים בפעולה לביטול פסק הדין והסתמכותם הקודמת על הסכם הפשרה משפיעים אף הם על ההחלטה. בית המשפט מכיר בקשיים האישיים שיעמדו בפני המבקשים וילדיהם עם הפינוי, אך קובע כי אין בסיס משפטי המצדיק עיכוב בביצוע פסק הדין. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית, והמבקשים מצווים לפנות את הדירה ללא כל דיחוי נוסף.