ת"א 2382/06

תקציר

פסק דין זה עוסק בתיק כלכלי מורכב בו מעורבים מספר רב של משקיעים, נתבעים ובעלי מקצוע. המשקיעים הגישו תביעה לפיצוי בגין הפסדים שנגרמו להם מהשקעותיהם בקרן נאמנות בשם "אינטגרל". התביעה, בסך 33,322,692 שקל, טוענת להונאה וניהול כושל של מנהלי הקרן. כמה מהנתבעים, המכונים המבקשים, ביקשו לדחות את התביעה נגדם בעילה של חוסר עילה וחוסר יריבות. מועמדים אלה, כולל אנשי מקצוע כמו רואי חשבון, פרופסורים ואנשי עסקים, התייעצו עבור הקרן והופיעו בחומרי קידום מכירות. הם טענו כי הם אינם דירקטורים בקרן, לא היו להם חובות נאמנות כלפי המשקיעים, וניתקו את קשריהם עם הקרן לפני שהתרחשה פעילות המרמה לכאורה. עם זאת, השופט קבע כי לא ניתן לדחות את התביעה נגד המבקשים על הסף. השופטת הדגישה כי המבחן לקביעת קיומה של עילת תביעה מחייב לבחון האם יכלו התובעים לקבל את הסעד המבוקש, על סמך העובדות שהוצגו בתביעה. במקרה זה, השופט מצא כי התביעה מכילה די פרטים ועובדות שאם יוכחו, יוכלו לבסס את חבות המבקשים. השופטת ציינה כי תפקידם של המבקשים בקרן, כפי שהוא בא לידי ביטוי בחומרי קידום מכירות, נראה משמעותי, ושאלת אחריותם מחייבת בירור משפטי יסודי. עוד ציינה השופטת כי קיימות מחלוקות עובדתיות הטעונות בירור, כגון היקף מעורבותם של המבקשים ומועד סיום תפקידם. בנוסף, השופט הזהיר את באי כוח הצדדים מפני השפה הבלתי הולמת והמשפילה שבה נעשה שימוש בהגשותיהם לבית המשפט והזהיר מפני השלכות אפשריות אם היא תימשך. המבקשים חויבו בהוצאות בסך 20,000 ₪, שייקבעו בהתאם לתוצאה הסופית של התיק. בסיום פסק הדין נקבע כי התביעה נגד המבקשים תימשך.