בג"צ 8299/12

תקציר

העותרים, המיוצגים על ידי עו"ד אבנר רון, מנסים לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות מאז שנת 2012. העותר הראשון נדרש להגיש בקשה חדשה לקבלת מעמד עולה בצירוף חוות דעת פסיכיאטרית על כשירותו, אותה סייע לו לכאורה העותר השני להשיג. חוסר רצונם של המשיבים לטפל בבקשה הוביל לשורה של צווי ביזיון בית המשפט. עיקר המחלוקת נסובה סביב הדרישה להערכה פסיכיאטרית מבית חולים ציבורי ללא נוכחות העותר השני. העותרים נתקלו בקשיים בקבלת הערכה כזו, שכן בתי החולים לא שיתפו פעולה, בנימוק של היעדר צו בית משפט או בקשה של גוף ממלכתי. בהכירו באופיו הממושך של ההליך, הכיר בית המשפט בצורך להביא את העניין לסיומו. בעוד שבית החולים הנדון לא היה צד להליך ופסק הדין לא חייב זאת במפורש, בית המשפט הורה למשיבים להבהיר לבית החולים כי עמידתו אינה "נגד המדינה" אלא דרישה שהתבקשו על ידי המשיבים עצמם. הבהרה זו הייתה אמורה להינתן ללא דיחוי, נוכח המכשולים המיותרים שעמדו בפני העותרים. פסק הדין נועד להבטיח כי העותר הראשון יוכל לקבל את חוות הדעת הפסיכיאטרית הנדרשת, ולאפשר למשיבים לבחון מחדש את בקשתו לאזרחות.