ע"א 3156/03

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תביעת נזקי רכוש כתוצאה מהצפת מים בבניין בצפת שבבעלות עמידר. עמידר שכר חברת בנייה, "הטירה", בניהולו של ביטון, כדי לחזק את המבנה. רשלנות המצודה גרמה לנזקי מים למבנה סמוך בו התגוררה רגב, דיירת מוגנת של עמידר, מה שהוביל לתביעה. בית משפט קמא פסק לטובת רגב, וקבע כי עמידר והמצודה אחראים ביחד ולחוד, והורה לשפות את עמידר על ידי הטירה. עמידר ערער וטען כי שכרה את שירותיה של המצודה לביצוע העבודה וכי היא פטורה מאחריות לפי סעיף 15 לפקודת הנזיקין. בית המשפט נעתר, קיבל את ערעורו של עמידר ופטר אותו מאחריות. הטירה וביטון ערערו גם הם, וערערו על אחריותם ועל סכום הנזק. בית המשפט קיבל חלקית את ערעורם בנוגע לקביעת העובדות, אך דחה את טענותיהם בדבר רשלנות ואשם תורם. בנוסף, קבע בית המשפט כי לטירה חלה חובת זהירות כלפי רגב וכי ביטון, כמנהל העבודה באתר, נושא באחריות אישית. באשר להערכת הנזק, אישר בית המשפט את החלטת בית משפט קמא לפסוק לרגב פיצוי בסך 86,637 ₪, וזאת למרות שהסתמך על ראיות פסולות. הסכום התבסס על ראיות מהימנות אחרות שהוצגו. כתוצאה מכך, ערעורם של הטירה וביטון נדחה ברובו. בסיכומו של דבר, ערעורו של עמידר התקבל, תביעתה של רגב נגדה נדחתה, ועמידר חויב בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין. ערעורם של הטירה וביטון התקבל באופן חלקי ביחס לממצאי העובדה, אך אחריותם וסכום הנזק נשמרו. הם חויבו לשלם את הוצאותיה של רגב ואת שכר טרחת עורך הדין.