ת"א 14924-10-15

תקציר

בדיון מאוחד בארבע תביעות, קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי על מדינת ישראל לשלם לתובעים פיצויי הפקעה בגין חלקות קרקע שהופקעו מהם בשנות ה-60 וה-70. החלקות, שיועדו בעיקר לחקלאות, נתפסו מכוח פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), תש"ג-1943. בית המשפט מינה מומחה אשר הגיע למסקנה כי התובעים זכאים לדמי חכירה שנתיים בשיעור של 6% על שוויו המשתנה של הקרקע לאורך השנים. השופט שיבח את יסודיות חוות הדעת של המומחה ואימץ אותה במלואה, תוך שהוא דוחה את טענות הסנגור כי פסק דין אחר שינה את התקדים. השופט קבע כי פסק הדין הקודם לא קבע כלל ברור והיה מוגבל בתחולתו, ואילו המקרה הנוכחי נופל בגדר התקדים הכללי שהיטיב עם התובעים. לפיכך, חויבה המדינה לפצות את התובעים על פי חישובי המומחה, שכללו דמי חכירה בשיעור של 6% מערך הקרקע, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הסכומים היו אמורים להיות צמודים למדד המחירים לצרכן הישראלי ממועד חוות דעת המומחה ועד למועד התשלום בפועל.