ב"ש 93823/04

תקציר

המשיבים, שכללו שני זוגות וילדיהם הבוגרים, יחד עם אדם נוסף, הואשמו בקשירת קשר לביצוע פשע, שוד קבוצתי והריגה. כתב האישום מפרט תוכנית שתוכננה על ידי בני הזוג המבוגרים, המשיבים 1 ו-6, לשדוד מחבריהם, זוג קשישים, את הזהב והכסף שידוע כי הוחזקו בביתם. המזימה כללה פיתוי הבעל לעזוב את הדירה באמתלה של פגישה ושליחת בנם, המשיב 2, וחברו, המשיב 3, לבצע את השוד. המשיבים 2 ו-3, יחד עם שני אנשים נוספים, המשיבים 4 ו-5, פלשו לאחר מכן לדירה, תקפו את האישה וחיפשו את חפצי הערך. האישה מתה כתוצאה מהפיגוע. בבואו לדון בבקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים, בחן בית המשפט את תיק החקירה ומצא ראיות מספיקות לכאורה לביסוס האישומים. ראיות מרכזיות כללו הודאות של מספר משיבים, עדויות סותרות ואינדיקציות לתכנון מוקדם. המשיבים 1 ו-6, שהכירו את הקורבנות במשך שני עשורים, נחשבו כמי שיזמו ותכננו את השוד, ומסרו מידע חיוני על חפצי הערך בדירה למשיבים האחרים. מעשיהם, יחד עם האלימות שנגרמה במהלך השוד, נחשבו כמי שהובילו מראש לתוצאה הטרגית. בית המשפט שקל גם את סוגיית המסוכנות לציבור ואת האופי המניעתי של המעצר, במיוחד נוכח חומרתן ואלימותן של העבירות. כמו כן, נדונו הוראות הדין הנוגעות למבצעים משותפים ולאחריות לעבירות שונות או נוספות, כאשר בית המשפט הגיע למסקנה כי ניתן להטיל על המשיבים 1, 5 ו-6 אחריות להריגה למרות שלא ביצעו את המעשה פיזית. בסופו של דבר הורה בית המשפט על מעצרם של המשיבים 1, 5 ו-6 עד תום המשפט, ואילו באי כוחם של המשיבים 2, 3 ו-4 הסכימו להארכת מעצרם ושמרו לעצמם את הזכות לבקש דיון חוזר. ההחלטה התקבלה בנוכחות כל הצדדים, ובית המשפט הדגיש כי הטענות שהעלתה ההגנה, בעיקר בנוגע למשקל הראיות, זכו להתייחסות הולמת יותר במהלך המשפט לגופו של עניין.