ברע"א 80226-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים הדיוניים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **נושא הדיון:** בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר אישר חלקית ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה. בית משפט השלום פסל את רישיון הנהיגה של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים, ובית המשפט המחוזי קיצר תקופה זו לשישה חודשים, אך דחה את טענת המבקש בנוגע לבטלות הפסילה. **העובדות הרלוונטיות:** 1. **פסילה ראשונית:** קצין משטרה פסל את רישיון הנהיגה של המבקש ל-30 יום בפועל ביום 28.4.2025. 2. **אי-תחילת מניין הפסילה:** המבקש לא הפקיד את רישיונו במשטרה, ולכן מניין ימי הפסילה לפי סעיף 47(ח) לפקודת התעבורה לא החל. 3. **מעצר וכתב אישום:** ביום 28.7.2025, המבקש נעצר כשהוא נוהג ללא רישיון רכב בתוקף וללא ביטוח. בגין כך, יוחסו לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח. 4. **בקשת פסילה עד תום ההליכים:** המשיבה הגישה בקשה לפסול את רישיון המבקש עד תום ההליכים, וכן להאריך את הפסילה מעבר לשישה חודשים מכוח סעיף 50(ב) לפקודת התעבורה. 5. **טענת המבקש בבית משפט השלום:** המבקש טען כי חלפו למעלה משלושה חודשים מיום הפסילה המנהלית (28.4.2025) ועד למעצרו (28.7.2025), ובמהלך תקופה זו לא הוגש נגדו כתב אישום בגין המעשה שבגללו נפסל. לפי סעיף 50(א) לפקודת התעבורה, פסילה זו אמורה הייתה להתבטל. מכאן, לטענתו, נהיגתו ב-28.7.2025 לא הייתה תחת פסילה, ולכן הבקשה לפסילה נעדרת בסיס. 6. **החלטת בית משפט השלום:** דחה את טענת המבקש, וקבע כי הפסילה החלה ב-28.4.2025 והסתיימה ב-28.7.2025 בחצות הלילה, כך שנהיגתו ב-28.7.2025 הייתה בעת שהפסילה עדיין בתוקף. בית המשפט מצא ראיות לכאורה וסכנה, ופסל את רישיון המבקש עד תום ההליכים, ואף מעבר ל-6 חודשים. 7. **החלטת בית המשפט המחוזי:** דחה את טענות המבקש לגבי בטלות הפסילה, אך קבע כי תקופת הפסילה תהיה עד 6 חודשים, בהתאם לפסיקה הנוהגת. 8. **בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון:** המבקש מערער על פרשנות מניין ימי הפסילה, בטענה כי פרשנות הערכאות הקודמות מאריכה את הפסילה מעבר לנדרש לפי חוק, ובניגוד לעקרונות חוקיות ופרשנות מקלה עם נאשם בהליך פלילי. **ניתוח משפטי:** **1. פרשנות מניין הימים ותקופות הפסילה:** * **הסוגיה העקרונית:** ליבת המחלוקת, כפי שהיא מוצגת בבקשת רשות הערעור, היא פרשנות סעיף 10(ב) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, וכיצד הוא מתיישב עם סעיף 50(א) לפקודת התעבורה. סעיף 10(ב) קובע כי "תקופה קצובה במספר חדשים [...] לאחר אירוע פלוני תסתיים בחדשה האחרון ביום שמספרו בחודש כמספר יום האירוע". סעיף 3 לחוק הפרשנות מגדיר "יום" כתקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו. * **הפרשנות של הערכאות קמא:** בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי (לגבי העובדות) פירשו כי תקופת פסילה של שלושה חודשים, שהחלה ב-28.4.2025, הסתיימה ב-28.7.2025 בחצות הלילה. משמעות הדבר היא שכל מהלך היום של ה-28.7.2025 היה בתוך תקופת הפסילה. * **טענת המבקש:** המבקש טוען כי פרשנות זו מאריכה את הפסילה מעבר למה שקובע החוק, וכי יש לחשב את מניין הימים באופן מקל עם הנאשם, באופן שיותיר את היום האחרון מחוץ לתקופה. לטענתו, אם הפסילה היא למשך "X ימים", אז ביום ה-X, הימים כבר חלפו. * **קביעת בית המשפט העליון (השופטת וילנר):** השופטת וילנר דוחה את הבקשה, ומאמצת את פרשנות הערכאות הקודמות. היא מנמקת זאת באופן מפורש: * "תקופה קצובה במספר חדשים [...] לאחר אירוע פלוני תסתיים בחדשה האחרון ביום שמספרו בחודש כמספר יום האירוע". על כן, תקופה של שלושה חודשים שהחלה ב-28.4.2025, הסתיימה ב-28.7.2025. * "בהתאם לסעיף 3 לחוק הפרשנות, שלפיו 'יום' הוא 'תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו', הרי שתקופת הפסילה הסתיימה ביום 28.7.2025 בחצות הלילה – ולא קודם לכן; לפיכך, נהיגתו של המבקש במהלכו של יום 28.7.2025, נעשתה בטרם תמו שלושת חודשי הפסילה." * **הלכה פסוקה (על פי פסק הדין):** לפי פסק דין זה, כאשר תקופת פסילה מוגדרת במספר ימים/חודשים, והיא מתחילה ביום מסוים, היא מסתיימת ב"חצות הלילה" של היום האחרון בתקופה. כלומר, היום האחרון נכלל במניין הפסילה. **2. עקרון החוקיות ופרשנות מקלה:** * **טענת המבקש:** המבקש העלה טענה בדבר עקרון החוקיות וכלל הפרשנות המקלה עם הנאשם בהליך פלילי. הוא טען כי פרשנות הערכאות פוגעת בחירותו בהיעדר הסמכה בדין. * **עמדת בית המשפט העליון:** השופטת וילנר דחתה את הבקשה, וקבעה כי הפסיקה של בית משפט השלום והמחוזי "מיישמת נכונה את הוראות חוק הפרשנות על נסיבות המקרה דנן". בכך, בית המשפט העליון לא קיבל את הטענה כי ישנה סטייה מעקרונות אלו, אלא קבע שהפרשנות הנכונה של החוק מובילה לתוצאה אליה הגיעו הערכאות הקודמות. כלומר, יישום נכון של החוק, גם אם עלול להיראות פוגעני, אינו מהווה סטייה מעקרון החוקיות. **3. תפקידה של בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** * **הכרה בחריגות:** פסק הדין מזכיר את הקושי בערעור "בגלגול שלישי" לבית המשפט העליון. הוא מציין כי בקשות כאלה מתקבלות "במקרים חריגים בלבד, שבהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כדי למנוע עיוות דין". * **יישום על המקרה:** השופטת וילנר קבעה כי המקרה הנוכחי אינו נמנה עם חריגים אלו, שכן הוא "מיישם נכונה את הוראות חוק הפרשנות". בכך, בית המשפט העליון מדגיש את אופייה הדיוני של הבקשה ואת הנטייה לצמצם את ההתערבות במקרים בהם הערכאות הנמוכות פעלו כראוי. **4. חידוש או התפתחות משפטית:** * **הפסיקה אינה מציגה חידוש משפטי מהותי.** היא מיישמת באופן מפורש את הוראות חוק הפרשנות, ובפרט סעיפים 3 ו-10(ב), לקביעת מועד סיום של תקופת פסילה. * **הדגש הוא על יישום קיים:** בית המשפט העליון מדגיש את הצורך ביישום מדויק של הוראות החוק הקיימות. ה"חידוש" היחיד, אם ניתן לכנותו כך, הוא ההבהרה הפורמלית של אופן חישוב יום הסיום של תקופת פסילה, תוך שימוש בהגדרת "יום" בחוק הפרשנות. **סיכום:** פסק דין זה עוסק בפרשנות מדויקת של מניין ימי פסילת רישיון נהיגה, בהתאם לחוק הפרשנות. בית המשפט העליון, באמצעות השופטת וילנר, אישר את הפרשנות של הערכאות קמא, לפיה תקופת פסילה המסויימת במספר ימים/חודשים מסתיימת בחצות הלילה של היום האחרון בתקופה, וזאת בהתבסס על הגדרת "יום" בחוק הפרשנות. כתוצאה מכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, שכן בית המשפט קבע כי הערכאות הקודמות יישמו את החוק כהלכה, והמקרה אינו מצדיק דיון ב"גלגול שלישי". הפסיקה מחזקת את הצורך בפרשנות תכליתית ומדויקת של הוראות חוק, גם כאשר הדבר עלול להוביל לתוצאה הנראית למבקש כפוגענית.