ע"א 181/71
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין מתייחס למחלוקת על סמכות שיפוט בתביעת מזונות בית. הבעל הגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי וביקש לכלול את נושא המזונות באותה תביעה. בינתיים, האישה הגישה תביעת מזונות בבית המשפט המחוזי אשר נדחתה בשל חוסר סמכות מאחר והבעל כבר יזם תביעת גירושין בבית הדין הרבני. בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מצטט פסיקה קודמת שאפשרה לבעל לכרוך את נושא המזונות בתביעת הגירושין רק אם נעשה ביושר ולא כתכסיס להטעות. עם זאת, במקרה זה, הראיות הצביעו על כך שכבילת המזונות בתביעת הגירושין נעשתה בכנות. הבעל נקב בסכום המזונות שהוא מוכן לשלם, והעובדה שהגיש את תביעת הגירושין חודשים לפני תביעת האישה בבית המשפט המחוזי תמכה בכנותו. בנוסף, הצעתו של הבעל לשלם מזונות במהלך הדיונים בבית המשפט המחוזי, מבלי להודות באשמה, נתפסה כמחווה של תום לב. השופט ח' בהן, בחוות דעת חולקת, הדגיש את הצורך לבחון כל מקרה לגופו כדי לקבוע אם חיוב המזונות בתביעת הגירושין נעשה בתום לב. למרות כמה הסתייגויות, השופט בן הגיע גם למסקנה כי במקרה זה מעשיו של הבעל נראו כנים. הערעור נדחה, והאישה חויבה לשלם את הוצאות המשפט של הבעל.
ע"א 181/71 אסתר לריאה נ' יוסף לריאה, עליון (15.11.1971)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.