ת"א 21123-06-18

תקציר

התובע, בעל עסק, תבע את הנתבעת בגין נזקים שנגרמו לרכושו במהלך עבודות שיפוץ בבניין סמוך. התובע הביא ראיות לרבות צילומים וחוות דעת של שמאי מומחה התומכות בטענותיו. השופט מצא כי הנתבע אכן גרם נזק קל לנכס, אך התובע הגזים בחומרתו. הנזק העיקרי היה שבר בוויטרינה הקדמית, שהנאשם הודה בו אך הכחיש את אחריותו. השופטת קיבלה את הטענה כי הנתבעת לא נקטה אמצעי זהירות סבירים, וכי רשלנותה גרמה לנזק. עם זאת, השופט הפחית את הפיצוי בשליש משום שהתובע סירב באופן בלתי סביר להצעת הנתבע לתקן את הנזק. השופט דחה את בקשות התובע לפיצוי בגין נזק לסחורה בתוך הנכס והפסד ממכירת הנכס, שכן לא הביא ראיות מספיקות. עוד טען התובע כי אינו יכול לשכור את הנכס בשל הנזק, אך השופט מצא כי התובע הפעיל את העסק באופן לא סדיר ולא הציג ראיות קונקרטיות לשוכרים פוטנציאליים. בגין עוגמת נפש ונזקים לא ממוניים פסקה השופטת לתובע פיצוי מוגבל בסך 45,000 ₪, תוך הכרה במטרד שנגרם לו. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע את הוצאותיו החלקיות שנגרמו לו במהלך המשפט, בסך 4,500 ₪. השופטת נימקה את החלטתה בכך שתביעת התובע לא צלחה ומופרזת ברובה, אך לא פסקה את מלוא ההוצאות למי מהצדדים. בפסק הדין נקבע כי יש לשלם את הסכומים בתוך 30 יום או לצבור ריבית.