ע"א 13906-03-19

תקציר

פסק הדין דחה את ערעור המערערים על הצו להריסת המבנה הנוסף בשטחם, שכן נמצא כי הבנייה גרמה מטרד למשיבים והמערערים פעלו בחוסר תום לב. טענת המערערים כי היה על ההליך האזרחי להמתין לסיום ההליך הפלילי בבית המשפט לעניינים מקומיים נמצאה חסרת שחר, שכן מדובר בשני הליכים נפרדים. ערכאת הערעור אף הסכימה עם ממצאי הערכאה הנמוכה יותר, לפיהם הבנייה גרמה מטרד למשיבים וכי פיצוי כספי אינו סעד מתאים במקרה זה. עם זאת, הערעור התקבל בעניין הסעד הכספי וסילוק המערערים מהשטח הפולש, לרבות הריסת הגדר והמחסן, שכן סעדים אלה לא נתבעו במפורש על ידי המשיבים. בית המשפט הדגיש כי החלטה זו לא מנעה מהמשיבים להגיש תביעה נפרדת בנושאים אלה. צו ההריסה למבנה הנוסף אמור היה להיכנס לתוקף באופן מיידי, והמערערים חויבו בהוצאות המשפט של המשיבים, שעמדו על סך של 12,000 ₪.