ע"א 7143/99

תקציר

חמישה ערעורים הוגשו על שני פסקי דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בנוגע לתביעות בעלות על קרקע בכפר ברא שבמשולש. פסק הדין הראשון עסק ב-13 תיקי הסדר מקרקעין הכוללים 43 תביעות, שהועברו מפקיד ההסדר לבית המשפט המחוזי. פסק הדין השני היה תיקון של מחדל בפסק הדין הראשון. בתיקים היו מעורבים גורמים רבים, בהם מדינת ישראל, רשות הפיתוח, האפוטרופוס לנכסי נפקדים ותושבי הכפר ברא, ובראשם צאצאיו של השייח' תאופיק עבדאללה נבהאן. המחלוקות נסובו סביב מספר סוגיות מרכזיות: הפקעות על ידי רשות הפיתוח מכוח חוק רכישת קרקעות, תביעות בעלות של המדינה על קרקעות לא מוקצות, זכויות בנכסי נפקדים שנתבעו על ידי האפוטרופוס וסכסוך ירושה פנימי בין צאצאיו של שייח תאופיק. פסק הדין של בית המשפט המחוזי היה מורכב, והן רשות הפיתוח והן תושבי הכפר ערערו עליו. פסק דינו של השופט אנגלרד בחן בהרחבה כל אחת מהמחלוקות והורה על מספר תיקונים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. באשר להפקעות קבע השופט אנגלרד כי טענות תושבי הכפר אינן תקפות בשל ערכן הראייתי המוחלט של תעודות ההפקעה והשיהוי המשמעותי בערעור עליהן. עם זאת, פסק הדין הורה על בחינה מחודשת של חלקות מסוימות בשל טעויות עובדתיות בממצאי בית המשפט המחוזי. פסק הדין התייחס גם לסכסוכים על אדמות מירי שלא הוקצו, כאשר תושבי הכפר טענו לבעלות על בסיס החזקה ועיבוד לפי סעיף 78 לחוק הקרקעות העות'מאני. היעדר ממצאים עובדתיים בעניין זה על ידי בית המשפט המחוזי חייב בחינה מחודשת של חלקות מסוימות כדי לקבוע אם התקיימו התנאים לרכישה. השופט אנגלרד הכריע גם בסכסוך הירושה בין צאצאיו של שייח' תאופיק, והסכים עם חלוקת עזבונו על ידי בית המשפט המחוזי לארבעה חלקים. בנוסף, פסק הדין עסק בסוגיות הנוגעות לנכסי נפקדים והורה על תיקונים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוגע למספר חלקות. חלקם היו אמורים להירשם על שם האפוטרופוס לנכסי נפקדים, ואחרים דרשו הבהרות נוספות מבית המשפט המחוזי. ככלל, פסק הדין הכניס תיקונים לפסק דינו של בית המשפט המחוזי והורה גם על קיום דיונים נוספים בחלקות ספציפיות לבירור סכסוכי בעלות. השופטת ביניש והשופטת דורנר הסכימו עם פסק דינה של השופטת אנגלרד.