ת"א 1132/08

תקציר

המקרה נסוב סביב הבעלות על יחידות השתתפות בתנובה, אגודה שיתופית חקלאית. התובעים, רפתנים וחברי מושב הפועלים הנתבע, טענו כי יש לחלק את היחידות, שהוקצו באופן יחסי לנתבעת, בין החברים המשווקים חלב באמצעות תנובה, בעוד הנתבעת עמדה על חלוקה שווה בין כל החברים. הסוגיה המשפטית העיקרית הייתה האם יחידות ההשתתפות הן רכוש פרטי של התובעים או נכסים של הנתבעת. על בית המשפט היה לקבוע את השלכותיו של הסדר חוב שהיה לנתבעת עם חבריה ולבחון את נסיבות המקרה. השופט פסק לטובת התובעים, וקיבל את טענתם כי יחידות ההשתתפות הן רכושם הפרטי בהתבסס על פסיקת בית המשפט העליון במקרה דומה, בג"ץ ניר בנים. השופט הדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו, ונסיבותיו הספציפיות של מקרה זה אינן מצדיקות מסקנה שונה מזו של ניר בנים. השופט מצא כי היחידות מומנו על ידי התובעים וחברים אחרים, והסדר החוב לא הביא לכך שהחברים ויתרו על זכויותיהם ביחידות. כמו כן, קבעה השופטת כי החלטת הנתבעת לחלק את היחידות פוגעת באופן שווה בזכויות הקניין האישיות של התובעים ודינה להתבטל. השופטת דחתה גם את טענות הנתבעת בדבר הרחבת חזות התובעים והשגות ראייתיות נוספות וקיבלה את חישובי התובעים לגבי סכומם המגיע להם. כתוצאה מכך, חויב הנתבע לשלם לכל תובע את חלקו, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין.