ת"א 16175-08-19

תקציר

התובע, שהיה מעורב בתאונת אופנוע, תבע את הנתבע לפיצויים בגין הפגיעות שנגרמו לו בתאונה. השופט מצא כי התובע לא הוכיח כי פגיעת צליפת השוט הנטענת שלו ונכויות EEG, לרבות טנטון וסחרחורת, נגרמו כתוצאה מהתאונה. עם זאת, השופטת קיבלה את הטענה כי לתובע נגרמה נכות אורתופדית בשיעור של 12.46% עקב התאונה. באשר להעסקתו של התובע, קבעה השופטת כי סיום עבודתו בג.ק. נבע מהמעבר ורצונו להתנתק מהעסק המשפחתי ולא מהתאונה. עוד קבעה השופטת כי עבודתו העצמאית של התובע אינה חיונית לנסיעתו באופנוע וכי החלטתו להפסיק לרכוב על אופנועים לאחר התאונה הייתה סבירה אך לא קשורה לנכות שנגרמה לו כתוצאה מהתאונה. לפיכך, אובדן הכנסתו של התובע כעצמאי לאחר התאונה לא נחשב כקשור לתאונה. השופטת הגיעה למסקנה כי הנכות התפקודית של התובע עומדת על 12.46%, דבר התואם את הנכות האורתופדית שנקבעה. לתובע נפסקו 51,000 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידי, 9,680 ₪ בגין אובדן פנסיה וזכויות סוציאליות, 10,000 ₪ בגין הוצאות סיוע לצד ג', 10,000 ₪ בגין הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות ו-23,073 ₪ בגין כאב וסבל. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 130,193 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. כמו כן ניתנה לתובע זכות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי.