ת"פ 31993-05-22

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט ומחליט מהו העונש ההולם לנאשם שהורשע בהחזקת קוקאין שלא נועד לשימוש עצמי, במשקל 5.8 גרם. בית המשפט מפעיל את מבחן "הקשר ההדוק" כדי לקבוע כי מעשיו של הנאשם מייצגים אירוע בודד הראוי לעונש אחיד. על פי התיקון לחוק העונשין, על הליך גזר הדין לעמוד בעקרון ההלימות, בהתחשב בהקשר של העבירה, בפגיעה בערכים חברתיים כגון בריאות הציבור ובטיחותו ובמדיניות הענישה הרווחת. הנאשם החזיק "סם קשה", ובית המשפט מתייחס למקרי עבר המצביעים על טווח מאסר טיפוסי של שלוש עד חמש שנים בגין עבירות דומות. עם זאת, במקרה הספציפי הזה, בית המשפט מכיר במצבו הרפואי המידרדר של הנאשם. היא מכירה בכך שריצוי עונש מאסר עלול לגרום נזק בלתי הפיך לנאשם ובוחרת במקום זאת לסטות ממתחם הענישה הטיפוסי משיקולי צדק. כך, נגזרו על הנאשם ארבעה חודשי מאסר על תנאי, המותנים באי ביצוע עבירת סמים במשך שנתיים, וקנס בסך 1,500 ₪. ניתן לשלם את הקנס באמצעים שונים, והפקדה כספית מתיק המעצר עשויה לקזז סכום זה. בית המשפט מדגיש את חשיבות האיזון בין הצדק לאינטרס הציבורי, במיוחד כאשר מדובר בנסיבות אישיות יוצאות דופן, כגון בריאות. ההחלטה התקבלה סופית ב-13 בפברואר 2024, ואפשרה זכות ערעור בתוך 45 יום לבית משפט מחוזי.