בש"פ 7734/98
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט בחן בקפידה את הראיות שהוגשו הן על ידי ההגנה והן על ידי התביעה ומצא כי הבקשה לדחות את התיק אינה מוצדקת. בית המשפט קבע כי קיימות די ראיות לכאורה כדי לבסס את אשמתם של המערערים, ובפרט של המערער מס' 1, אשר ככל הנראה מילא תפקיד מרכזי באירועים וחשוד בירי בנשק, שטרם נמצא. בהתחשב בחומרת הפשעים ובסכנה הפוטנציאלית לציבור, בית המשפט סבור כי מעצר מוצדק במקרה זה. בית המשפט הכיר בערכם של מאמצי הסליחה והפיוס, אך גם הדגיש את הצורך לנקוט אמצעי זהירות מפני אנשים המהווים סיכון חמור לחברה. האירועים האלימים האחרונים בחודש אוקטובר מדגישים עוד יותר את שבריריות המצב ואת הסכנה הפוטנציאלית הנשקפת מהמערערים. בית המשפט מצא כי אין באמצעים חלופיים כדי להפחית במידה מספקת את הסיכון הנשקף מהמערער מס' 1, למרות טענות ההגנה באשר לגילו ולבריאותו. משכך, נדחתה בקשתו של המערער מס' 2 לתקן את תנאי מעצר הבית שלו, שכן בית המשפט לא מצא טעמים משכנעים לעשות כן. השופט סיים את דבריו בדחיית הערעור ובקיום צווי המעצר.
בש"פ 7734/98 מוחמד סברי אבו ראס נ' מדינת ישראל, עליון (21.12.1998)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.