בש"א 178868/06

תקציר

פסק דינה של השופטת אביגיל כהן היה כי יש לדחות תביעה שהוגשה נגד עובדי ציבור בגין מעשים שנעשו תוך מילוי תפקידם השלטוני. על פי תיקון מס' 10 לפקודת הנזיקין, עובדי ציבור חסינים מפני תביעות כאלה, אלא אם פעלו ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק. המדינה יכולה לאמץ את מעשיו של עובד הציבור ולהכיר בחסינותו ולהעביר את התביעה למדינה עצמה. הדבר נעשה עבור המשיבים 1 ו-2 במקרה זה. ההחלטה על מתן הודעת הכרה נבחנת מנהלית בהליך מקדמי. השופט הסכים עם בא כוח המשיבים כי על בית המשפט של התביעה העיקרית לבחון את הודעת ההכרה על פי אמות מידה של משפט מינהלי, תוך התמקדות בסבירות ההחלטה ולא לערוך בירור עובדתי של אומד דעתם של עובדי המדינה. המבקשים ביקשו לבחון את החסינות על יסוד טענות התביעה, שנטען כי אינן ראויות בשלב מקדמי זה. השופט צידד במשיבים והדגיש כי הבקשה אינה סוגרת את שערי בית המשפט בפני התובע. הם עדיין יכלו לברר את כל העובדות הנטענות לגופו של עניין, כאשר המדינה היא הנתבעת, ועובדי הציבור הוסרו מהתביעה. השופט הדגיש את אופיו המנהלי של ההליך ואת סבירות החלטת ההכרה. משכך, נדחתה הבקשה לדחות את החסינות ולאפשר תביעות אישיות נגד עובדי הציבור, והמשיבים נמחקו מהתביעה. המבקש חויב בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 9,000 ₪.