תאד"מ 11757-07-23

תקציר

השופט פסק נגד טענות התובעים במלואן והורה להם לפצות את הנתבע בהוצאות משפט בסך 3,500 ₪. התובע טען כי הנתבעת, שהייתה אחראית על גביית שכר הטרחה עבור ועד הבניין, לא קיבלה את תמיכת הרוב הנדרשת בתביעה ומעילה בכספי הוועד. עם זאת, השופט מצא כי ההחלטה להגיש את התביעה אכן נתמכה ברוב הדרוש של הדיירים וכי התובע לא הביא ראיות מספיקות למעילה. השופטת טענה כי בעוד התובעת השוותה את סך העמלות שנגבו במזומן לסכומים שהופקדו בחשבון הבנק של הוועדה, התקבולים לא סיווגו במדויק את התשלומים למזומן או לצ'קים ויתרה מכך, לא הביאו בחשבון הפקדות שבוצעו באמצעות הוראות קבע או זיכויים. עוד ציינה השופטת כי טענת התובעת כי הנתבע שלשל לכיסו כספים מאגרות ששולמו עבור בדק בית לא הוכחה, שכן לא הוצגה פירוט כולל של הכנסות והוצאות, לרבות כל הקבלות. בסיכומו של דבר, הגיעה השופטת למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל השכנוע ביחס לטענת המעילה, וכי טענות הנתבע אינן מהוות הודאה המלווה בניסיון להעלים את הראיות. לפיכך, הורה השופט על מחיקת התביעה וקבע כי על התובע לשלם את שכר טרחת הנתבע.