עס"ק 400090/97

תקציר

המחלוקת היא בין עובדי מד"א לבין מד"א עצמו, בנוגע לחישוב מענק בגין ימי מחלה שלא נוצלו בעת הפרישה. העובדים טוענים כי יש לחשב את המענק על בסיס כל רכיבי השכר, למעט דמי משק, ואילו מד"א מחשב אותו על בסיס שכר משולב בלבד. התיק התקדם במערכת המשפט, מבית הדין האזורי בבאר שבע, לבית המשפט העליון וכעת לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין האזורי פסק לטובת העובדים, מה שגרר ערעור של מד"א, וערעור נגדי של העובדים. בית הדין לעבודה קובע כי ההסכמות בין הצדדים אינן תומכות בטענות העובדים, וכי בכל מקרה, הכללת הרכיבים הרצויים בחישוב המענק תדרוש אישור של הממונה על השכר, שלא התקבל. כמו כן, הממונה על השכר סירב באופן סביר לתת אישור כזה, בשל המצב הכלכלי הקשה של מד"א והשלכות העלות המהותיות של בקשת העובדים, המוערכות במיליוני שקלים. בית המשפט קובע כי אישור הממונה על השכר נדרש לא רק לפי חוק יסודות התקציב, אלא גם לפי חוקי התקציב הקודמים לשנים 1982 ו-1983. לפיכך, ערעור העובדים נדחה, וערעור מד"א על פרשנות ההסכם משנת 1973 מתקבל בחלקו. כל צד אחראי להוצאות המשפטיות שלו.