עע"מ 8283/11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לסעד זמני בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים. העתירה המקורית, שהוגשה על ידי המבקשים, הייתה נגד תכנית מתאר ב/3457א', שהפקיעה חלק מאדמותיהם לצורך סלילת כבישים. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בשל שיהוי בהגשה, וכן קבע כי המבקשים לא הוכיחו די הצורך את טענותיהם כי התכנית תמנע מהם להמשיך ולהתגורר בבתיהם. לאחר מכן ערערו המבקשים לבית המשפט העליון בבקשה להוציא צו ארעי שיאסור כל שינוי באדמתם עד להכרעה בערעור. עם זאת, בית המשפט העליון דחה גם את הבקשה לסעד זמני. בכך שקל בית המשפט את סיכויי ההצלחה בערעור, את מאזן הנוחות ואת פוטנציאל הפגיעה במבקשים ובציבור. בפסק הדין נקבע כי המבקשים לא הוכיחו סיכויי הצלחה, שכן נראה כי העתירה הוגשה באיחור משמעותי ובלתי מוצדק. כמו כן, הפסקת עבודות הבנייה נמצאה כבעלת פוטנציאל לפגיעה באינטרס הציבורי. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה, תוך שהוא מדגיש את דחיפות הדיון בערעור ונמנע מהוצאת צווי הוצאות בהתחשב בנסיבות העניין.