ת"פ 9840/09

תקציר

הנאשם הואשם בעבירה של שוד בכנופיה יחד עם שניים נוספים, חאלד אל-ח'יר וקאסם מוחמד פוואז. עם זאת, השופט פסק לטובת הנאשם מחמת ספק סביר. הראיות שהוצגו היו נסיבתיות ולא עולות בקנה אחד, עם סתירות בעדויות העדים, לרבות המתלוננת. השופט לא מצא כל הוכחה לכך שהנאשם היה מעורב בתכנון השוד או שנוכחותו במקום נועדה לסייע למבצעים. יתר על כן, השופט לא השתכנע כי הנאשם היה בעל היסוד הנפשי הדרוש לביצוע העבירה. השקרים הראשוניים של הנאשם במשטרה יוחסו לפחד מהשותפים ולא הצביעו על אשמה. משנותר ספק סביר, זיכה השופט את הנאשם, תוך הדגשת החשיבות של הימנעות מהרשעות שווא ושמירה על עקרונות המשפט הפלילי. בפסק הדין הוזכרה גם הזכות לערער על ההחלטה בבית המשפט העליון בתוך 45 יום.