ת"א 35409-11-16

תקציר

המקרה שלפנינו הוא תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה שהתרחשה בשנת 2011, בה נפגע התובע מכבל SPT המחובר למכונת קידוח. התביעה, שחלה עליה פקודת הנזיקין, הוגשה נגד המעביד, המבטחת שלו ובעל הקרקע – חברת החשמל. הנתבעים טענו כי התאונה נופלת תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולכן יש להפנות את התביעה למבטחת הרכב המעורב, מנורה ביטוח, ולקרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. בית המשפט, שהכיר במחלוקת המשמעותית בנוגע לסיווג התאונה, החליט לפצל את הדיון כדי להכריע בשאלה זו בדיוק. התביעה תגיש את טיעוניה העיקריים יחד עם כל ראיה תומכת עד 21 בינואר 2021, כאשר הנתבעים וצדדים שלישיים ילכו בעקבותיהם עד 21 במרץ ו-23 במאי, בהתאמה. גם תיקי המוצגים יוגשו בהתאם. גישה זו, בעיני השופט, תשרת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים של כל הצדדים המעורבים, למרות ההחלטה התלויה ועומדת של ועדת הערר של המל"ל בדבר הקשר הסיבתי בין נכותו הנפשית של התובע לבין התאונה – החלטה עליה מתכוון התובע לערער בבית הדין לעבודה. השופט הדגיש כי קביעת הקשר של הנכות הנפשית לתאונה תהיה רלוונטית רק למקרה הנוכחי ככל שיימצא כי מדובר בתאונת דרכים. מכאן, שהדיון יתנהל כסדרו, כאשר סיווג התאונה הוא המוקד העיקרי, ולהכרעה בעניין זה לא תהיה כל השלכה על הליכי בית הדין לעבודה.