ת"א 47656-03-19

תקציר

התובע, אביו של אדיר, תבע את הנתבע לפירעון שיק בשווי 75,600 ₪, בעקבות פרידתה מבנו. הנתבעת טענה כי מסרה את השיק לאדיר תחת לחץ וכי הוא נגנב ממנה, ולחילופין כי השיק לא ניתן בתמורה ולכן התובעת אינה המחזיקה החוקית בו. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות הנתבע וקיבל את טענת התובע במלואה. התברר כי השיק ניתן מספר חודשים לאחר שהצדדים נפרדו ובעקבות הסכם בין הנתבעת לבין אדיר לפיו היא תחזיר לתובע את הסכומים שהלווה לה עבור עסק עיצוב השמלות שלה. בית המשפט מצא כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח את טענת הכפייה שלה, מה גם שהיא לא ביטלה את השיק מיד לאחר שהכפייה לכאורה פסקה. בנוסף, התכתבויות בין הנתבעת לאדיר הצביעו על הודאתה בחוב ובכוונתה לפרוע אותו. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבע לחוסר תמורה, וקבע כי מעדותו של התובע, יחד עם דברי הנתבע עצמו, עולה כי השיק מייצג פירעון מוסכם של הכספים שהתובע העמיד לעסקי הנתבעת. הנתבע חויב לשלם את מלוא סכום השיק, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לתובע.