ע"פ 2458/11

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב שהרשיע את המערער ברצח בכוונה תחילה של בנה של אשתו. עיקר הטענות נסובות סביב קיומם של היסודות המהווים את עבירת הרצח – החלטה להרוג, הכנה מוקדמת והיעדר התגרות (חזן). הרקע למקרה כרוך במערכת יחסים מתוחה בין המערער לקורבן, המאופיינת במריבות ואלימות תכופות. ביום האירוע הסלים הוויכוח לעימות פיזי בין המערער לקורבן, שהוביל את הראשון לעזוב את הבית. בהמשך חזר המערער, הצטייד בסכין ודקר את הקורבן הישן בליבו, דבר שהביא למותו. המערער טוען, כי יש לפסול את הודעותיו במשטרה כראיה משום שלא הוזהר על זכויותיו וכי תרגום דבריו עוות. עם זאת, בית המשפט מוצא כי טענות אלה לא הועלו במהלך המשפט וכי הדברים נמסרו בהסכמת המערער בעת שהיה מיוצג על ידי עורך דין. יתר על כן, גם אם לא ניתנו האזהרות, לא מתקיימים הקריטריונים לפסילת האמירות כראייה. באשר ליסודות הרצח, בית המשפט קובע כי התביעה הצליחה להוכיח את כל שלושת היסודות. ההחלטה להרוג עולה מאיומיו של המערער, מהשימוש בנשק קטלני ומאופי הפציעות ומיקומם של הפצעים. אלמנט ההכנה מסתפק בכך שהמערער מצטייד בסכין. אשר להיעדר התגרות, בית המשפט מסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי מעשיו של המערער לא היו תגובה ספונטנית להתגרות. האירועים שקדמו לדקירה, לרבות איומים קודמים וחלוף הזמן, מצביעים על היעדר התגרות תכופה ועל יכולתו של המערער לחשוב ולהבין את השלכות מעשיו. המבחנים הסובייקטיביים והאובייקטיביים להתגרות אינם מתקיימים. התנהלותו של המערער הן לפני האירוע והן לאחריו מעידה על חוסר שליטה עצמית ותומכת במסקנה כי ההרג היה מכוון וניתן היה לצפותו. אשר על כן, הערעור נדחה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי עומד בעינו.