ע"פ 43765-05-12

תקציר

המערערים הורשעו בעבירות של העלמת מס על ידי בית משפט השלום בחיפה. המערער 1, רואה חשבון ועובד רשות המסים, הורשע בשמונה עבירות של שימוש במרמה ובתחבולה, ואי דיווח על הכנסות ממניותיו במספר חברות במשך תקופה של שמונה שנים. המערערת 2, אשתו של המערער 1, הורשעה בארבע עבירות של אותה עבירה בכך שסייעה לבעלה להתחמק ממס בכך שהעמידה פנים שהיא הבעלים של החברה שלו. המערערת 3, חברה בבעלות אחיו של המערער 1, הורשעה בארבע עבירות של מסירת רישומים כוזבים בדוחות וניהול רישומים כוזבים, ובארבע עבירות של שימוש במרמה ובתחבולה כדי לסייע למערער 1 להתחמק ממס. בית משפט קמא מצא כי המערער 1 השתמש במספר חברות כצינור לרווחיו, ולא דיווח עליהן לרשויות המס, ואילו המערער 2 והמערער 3 סייעו לו במאמץ זה. המערערים ערערו על פסק הדין וטענו כי שגה בית משפט קמא בכך שייחס למערער 1 כוונה להתחמק ממס, וכי הראיות אינן תומכות בהכרעת הדין. המשיב טען כי יש לדחות את הערעור שכן הכרעת הדין התבססה על ראיות רבות. בית הדין לערעורים הסכים עם המשיב ודחה את הערעור, ולא מצא כל טעות בפסק דינו של בית משפט קמא, שהתבסס על קביעות עובדתיות וממצאים של מהימנות עדים. בית המשפט אישר גם את העונש שהוטל על המערערים, וקבע כי בית משפט קמא שקל את כל הגורמים הרלוונטיים, וכי עונש מאסר על תנאי או עבודות שירות אינם ראויים בהתחשב בחומרת העבירות ובתחכומן.