ע"א 2387/06

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל הדוחה את תביעת המערער בעילה של "פרעתי" (פירעון). התביעה המקורית, שהוגשה בשנת 1988 על ידי המשיב, דרשה תשלום מהמערערת ומשני נתבעים נוספים – דרך קידום ומר מאירסון – בגין חובות שונים. המערער והמשיב הגיעו להסכם פשרה, שקיבל תוקף כפסק דין בשנת 1989, לפיו הסכימה המערערת לשלם 38,558 ₪. עם זאת, המערערת טענה כי לאחר מתן פסק הדין פטר המשיב את מר מאירסון מתשלום החוב וכי יש לפטור גם אותו. מנהל ההוצאה לפועל דחה את טענת ה"פרעתי" של המערער, וגם הערעור על החלטה זו נדחה. בפסק הדין נקבע כי לראש ההוצאה לפועל אין סמכות לדון בטענות המערער, הכרוכות במחלוקות עובדתיות ומשפטיות מורכבות. בנוסף, חוב פסק הדין כנגד המערערת היה עצמאי ולא קשור לחובות של נתבעים אחרים. טענת המערערת כי המשיב ויתר על חובו של מר מאירסון לא הוכחה, ובצדק קבע מנהל ההוצאה לפועל כי חובת התשלום של המערערת נותרה בעינה. זאת ועוד, תביעת "פרעתי" של המערערת הוגשה באיחור ניכר, וסירובו של המשיב לגלות מסמכים מסוימים לא השפיע על התוצאה. הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין למשיב.