ת"א 36972-11-19

תקציר

פסק הדין דן בסכסוך בין שני צדדים, המוכרים ורוכשי הדירה. השאלה העיקרית היא האם הרוכשים ידעו שיש תוספות בנייה בלתי מורשות לדירה, כלומר "חדר שבת" ו"חדר משחקים". המוכרים טוענים כי הרוכשים היו מודעים להיעדר היתרים לתוספות אלו ולכן ביקשו לבטל את החוזה. עם זאת, הרוכשים טוענים כי לא עודכנו וגילו את אי הסדרים רק לאחר חתימת החוזה. בית המשפט בוחן את הראיות והעדויות שהוצגו ומוצא כי הרוכשים אכן היו מודעים לסוגיות התכנוניות טרם החתימה. עוד מתברר כי החוזה בפועל שונה מזה שהוצג בפני בית המשפט, שכן הוא משמיט את החדרים הנוספים ומקטין את גודל הדירה, דבר המעיד על ניסיון להסתיר את מצבו האמיתי של הנכס. התנהלות הרוכשים, איחוריהם בחתימת ההסכם וקשייהם הכלכליים, נתפסים אף הם כניסיונות לסגת מהעסקה. מצד שני, המוכרים אשמים בבנייה הבלתי חוקית ובניסיון שלהם להסתיר אותה מהרשויות. בנוסף, הם לא הצליחו להחזיר את סכום התמורה לרוכשים למרות שהסכימו לעשות זאת בהסכם ביטול. בית המשפט מגיע למסקנה כי שני הצדדים הפרו את ההסכם אך מסיבות שונות. סירובם של המוכרים לבצע פיצויים וחוסר תום ליבם בתהליך נלקחים בחשבון אף הם. כתוצאה מכך, בית המשפט מחליט כי כל צד יישא בהוצאותיו שלו, והמוכרים ישיבו לקונים את סכום התמורה בסך 360,000 ₪, בניכוי 74,977 ₪ כפיצוי על הריבית שהמוכרים נאלצו לשלם בשל איחור הקונים בהשלמת העסקה. סכום מופחת זה יכלול הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.1.2020. בעיקרו של דבר, טענת הקונים מתקבלת באופן חלקי, והתביעה שכנגד של המוכרים נדחית.