ת"א 20629-12-21

תקציר

בית המשפט מצא כי טענותיו של כהן נגד עורכי דינו לשעבר, עו"ד ברדה ודושן, להשבת שכר טרחת עורך דין ופיצויים עקב הפסקת הייצוג, לא הוכחו ונדחו. על פי החשד, כהן שילם מראש לעו"ד ברדה עבור שירותים משפטיים הקשורים להליך הגירושין שלו, והפסקת הייצוג לא זיכתה אותו בהחזר. כהן גם לא הביא ראיות מספקות לשכר הטרחה ששילם לעורך דינו המחליף, ותביעותיו לנזקים שנבעו מהפסקת הייצוג היו כלליות וללא פירוט. לפיכך, תביעותיו להשבת שכר טרחה ופיצויים נדחו. מנגד, גם תביעתה של עו"ד ברדה לתשלום שכר טרחה בגין ייצוג כהן בהליך הגירושין נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי שולם לה מראש עבור שירותים אלה. עם זאת, כהן חויב לשלם לעו"ד ברדה 10,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין טיפולה בהסכם הממון שלו, שכן שירות זה לא נכלל בתשלום הראשוני. באשר לשירותי החקירה שסיפק דושן, דחה בית המשפט הן את תביעתו של כהן להשבת תשלומים והן את תביעתו הנגדית של דוחן בגין שכר טרחה שלא שולם. תוצאות בדיקת הפוליגרף הראו כי כהן שילם לדוכן במזומן, אך טענתו של כהן כי השירותים לא הושלמו לא הוכחה. לבסוף, נדחו גם תביעות לשון הרע שהגישו עוה"ד ברדה ודוכן נגד כהן, שכן דבריו של כהן לגביהם זכו בדרך כלל להגנה כאמת. עם זאת, כהן חויב לשלם לעו"ד ברדה ודוכן 10,000 שקל שכר טרחת עורך דין בגין תביעות לשון הרע. בית המשפט הדגיש כי החלטתו אינה מחייבת אותו לקבוע את הסיבה להפסקת הייצוג, וגרסאות הצדדים בעניין זה לא היו משכנעות. פסק הדין היה לטובת הנתבעים (עוה"ד ברדה ודושן), וכהן חויב לשלם להם 10,000 שקל שכר טרחת עורך דין, אך לא היה צו להוצאות בגין תביעות השכר ההדדיות.